בלוגים

זה הכל חלומות

זה הכל חלומות

זה הכל חלומות

"כמו שבאת לי הלכת לי
זה הכל חלומות
ואולי לא היית שם לאהוב
כנראה שנשכחתי
את הולכת רחוק
כנראה שזה ככה
בחלומות."

אתר חדש להשוואת מחירי בעלי מקצוע

אתר חדש שמאפשר השוואת מחירים של בעלי מקצוע וקבלת הצעות מחיר באופן מיידי.

אתר פוקר ישראלי חדש

אתר ישראלי חדש מוקדש כולו ללימוד פוקר בעברית.
האתר מתאים לשחקנים חדשים הרוצים ללמוד את המשחק ולשחקנים ותיקים שרוצים ללמוד טכניקות מתקדמות.

כתובת האתר: israpoker.co.il

אתר חדש ללימוד פוקר

אתר ישראלי חדש מוקדש כולו ללימוד פוקר למתחילים ולמתקדמים.

Running Systems

בלוג מעניין על מערכות הפעלה שונות כגון לינוקס, חלונות, סולאריס AIX ועוד.
הבלוג על לינוקס

פאנל סקרים תמורת כסף באינטרנט

פאנל הסקרים החדש באינטרנט.
לעשות כסף באינטרנט

כתובת המייל שלי

nahum@pashosh.co.il

שוב בדלהי - צ'לו ישראל

צ'לו זו אולי המילה השימושית ביותר בהודו. המשמעות היא "תסתלק" ויש לה עומק שמבריח אפילו את הטורדנים החצופים ביותר. בכל מקום בהודו, בכל סיטואציה יהיה מישהו מקומי שינסה לצחצח לך את הנעליים, יזמין אותך למסעדה, ימכור לך איזו שטות זו או אחרת או סתם ינסה לקחת ממך כמה רופי בצורת קבצנות.
הדרך היעילה ביותר להפטר מהם היא פשוט לומר להם "צ'לו" והם יתנדפו. למציקים המקצוענים אפשר לומר "צ'לו פקיסטן" שזה בערך "לך לעזה" במונחים ישראלים.

אחרי 16 שעות מתישות בדרכים הגעתי שוב לדלהי. באוטובוס היה חם ודביק ומכיוון שלא נרשמו מספיק נוסעים נמכרו חלק מהכרטיסים למשפחות הודיות שנסעו עם כל הילדים + מטענים מדיפי ניחוחות + מזון לדרך והרעש והחום היו כמעט בלתי נסבלים. הגעתי לדלהי בשש וחצי בבוקר ומיד לקחתי ריקשה למלון שלי שם הוזמן עבורי חדר מבעוד מועד. הצוות הנפאלי של המלון שמח מאוד לראות אותי שוב וישבתי איתם לשעה קלה של סיפורי על הטיול והחוויות.

פינוקים במנאלי - בלי הפסקת חשמל

אחרי לילה יחיד בקאסול הגיע שוב הזמן לארוז את התיק ולהמשיך הלאה. הפעם כל תכולת התיק היתה בגדים מלוכלכים כך שהכל היה זריז, פשוט לדחוף את הכל פנימה.
לקחתי את האוטובוס המקומי [LOCAL] של השעה 12 בצהריים [שהפתיע והגיע רק ברבע שעה איחור!] ואיתו נסעתי לעיירה קטנה שבה יש תחנה מרכזית שם עברתי לאוטובוס אחר. באוטובוס האחר לא הרשו לי להכניס את התיק ונאלצתי להניח אותו על הגג ולקשור אותו שלא יעוף בטלטלות. הכרטיסן הבטיח שאיש אינו נוסע על הגג ואני בחרתי לנסוע בתוך האוטובוס כי היה ממש חם ולא רציתי לשבת ארבע שעות בשמש. הבטחת הכרטיסן כמעט קויימה במלואה ואכן, כל הנוסעים העדיפו להדחק באוטובוס ואיש לא חשב לעלות לגג, כולל נוסעים שהובילו עשרה ארגזים של בקבוקי קולה ריקים, אישה אחת עם שק ענקי של חיטה, אחד עם כלוב ובו תרנגולות ועוד כמה נוסעים עם מטען זה או אחר. כולם פשוט הצטופפו בתוך האוטובוס והנהג נסע עם מוסיקה הודית בווליום מחריש אזניים. אני ישבתי בכסא של הכרטיסן, מנסה למדוד כמה זמן הוא יחזיק מעמד מבלי להעיר לי ולהקים אותי ממקומי. הוא מצידו הפתיע ופשוט לא אמר מילה וכך זכיתי לנסוע צמוד לדלת האחורית שכמובן השארתי אותה פתוחה לאיוורור. אחרי שלוש וחצי שעות של נסיעה הגענו לאיזור שבו נמצאת מנאלי.

ימים של קיץ או חורף

שבת בתשע בבוקר, הכפר קאסול, אני ויוני הולכים בעקבות הרעיון שלי למצוא ג'חנון לארוחת בוקר [הא!]. המקום הראשון אליו נכנסנו הודיע בצער רב שהג'חנון נשרף לו בלילה. המקום השני לא איכזב ואכלתי לי ג'חנון עם טעם אמיתי. אחרי ארוחת המלכים הזו החלטנו פשוט כך לנסוע לכפר בשם טוש Tosh שנמצא במרחק שעה נסיעה מכאן באוטובוס ולאחר מכן שעה הליכה ברגל אל תוך ההר.
בשעה עשר וחצי כבר היינו עם תיקים קטנים מוכנים והתיק הגדול נשאר מקאסול ב- Guest House שלנו למשמרת אצל בעל הבית.
מגבלות התיק לא השאירו מקום למחשבה ונסעתי עם מעט מאוד בגדים ומגבת אחת. האוטובוס של 11 הגיע ב-12 ועלינו עליו, הפעם בתוך תא הנוסעים כי השמש מלמעלה היכתה ללא רחמים. התחנה הסופית היתה בכפר שנקרא וראשני וממנו אין שביל שממשיך [עד אליו אין כביש, יש שביל עפר צר] ומשם יש להמשיך ברגל.